יש מקומות שאתה רואה אלף פעם באינסטגרם ומפחד שיאכזבו במציאות. נוסה פנידה לא אכזבה אותי, היא פשוט הפילה לי את הלסת. האי הקטן הזה, רבע שעה בסירה מדרום מזרח באלי, הוא הצד הפראי, הדרמטי וקצת המטורף של החופשה. מצוקים שנופלים ישר לים בצבע טורקיז שלא נראה אמיתי, חופים נסתרים בתחתית מדרגות אינסופיות, ומנטות ענק שמרחפות מתחת לפני המים. זה לא מקום שבאים אליו בשביל פינוק, באים אליו בשביל הוואו.
אם אתם בונים מסלול של עשרה ימים בבאלי, נוסה פנידה חייבת להיות בו. במדריך הזה אקח אתכם דרך כל מה שצריך לדעת: איך מגיעים, מה רואים, איפה הכבישים מפחידים, ואיך לא הופכים את היום הזה למרתון מתיש.
איך מגיעים לנוסה פנידה
הדרך הסטנדרטית היא סירה מהירה (fast boat) מנמל סאנור. סאנור הפכה רשמית לנמל המסודר של האי, עם טרמינל חדש ועמדות צ׳ק אין, וזה הרבה יותר נעים מהעבר. הנסיעה נמשכת בין 30 ל-45 דקות, תלוי במזג האוויר ובים. כרטיס הלוך ושוב עולה בערך בין 250 אלף ל-450 אלף רופיה (כ-58 עד 105 שקל), ויש כמה חברות שמפליגות לאורך כל הבוקר.
הטיפ הראשון שלי: הזמינו את הסירה הראשונה של היום, בסביבות 7 עד 8 בבוקר. ככה אתם מגיעים לפני ההמון, נהנים מהאתרים בשקט יחסי, ומספיקים לראות יותר. הטיפ השני: אם אתם נוטים לסבול מבחילות בים, קחו כדור לפני ההפלגה. כשהים סוער הסירה קופצת לא מעט, ובחורף זה יכול להיות גל גבוה.
חשוב לדעת שבסאנור עליתם וירדתם מהסירה ישר על החוף, לפעמים עם הרגליים במים. לכן כדאי כפכפים, ולשים מצלמה וטלפון בשקית אטומה.
איך מסתובבים באי: שכירת נהג מול קטנוע
נוסה פנידה גדולה ומפוזרת יותר ממה שנדמה מהמפה, והכבישים שלה הם פרק בפני עצמו. ההמלצה החד משמעית שלי לרוב המטיילים: שכרו נהג מקומי עם רכב ליום. הוא מחכה לכם בנמל, לוקח אתכם מאתר לאתר, יודע איפה לחנות ואיפה הכניסות, וחוסך לכם את הסיוט של ניווט בכבישים תלולים. נהג ליום שלם עולה בערך בין 600 אלף ל-900 אלף רופיה (כ-140 עד 210 שקל), מחיר שמתחלק נהדר בין שלושה או ארבעה אנשים.
קטנוע זול יותר (בערך בין 70 אלף ל-100 אלף רופיה ליום), אבל אני ממליצה עליו רק למנוסים. חלק מהדרכים, במיוחד הירידות אל החופים, צרות, חלקלקות ותלולות בטירוף. ראיתי לא מעט מטיילים עם תחבושות על הרגליים. אם בכל זאת בא לכם לנהוג בעצמכם, קראו קודם את המדריך על השכרת קטנוע ורכב בבאלי ולכו על קסדה רצינית.
הצד המערבי: קלינגקינג, אנג׳לס בילבונג וברוקן ביץ׳
הצד המערבי הוא הכוכב הראשי, וכאן נמצאות התמונות שכולם מכירים.
- מצוק קלינגקינג (Kelingking), האייקון של נוסה פנידה. צוק ירוק ענק שנראה בדיוק כמו ראש של דינוזאור (יש שקוראים לו ה-T-Rex), ולמטה מתחתיו חוף חול לבן זעיר ומים טורקיז. הנקודה לצילום היא מלמעלה, וזה מרהיב. אפשר לרדת אל החוף עצמו במדרגות תלולות מאוד, ירידה של כשעה הלוך וכשעה וחצי חזרה בעלייה מתישה. אני ירדתי בערך חצי דרך, צילמתי, ועליתי. תשקלו את זה לפי הכושר והחום.
- אנג׳לס בילבונג (Angel’s Billabong), בריכה טבעית על קצה הצוק שנמלאת מי ים ונראית כמו אינפיניטי פול של הטבע. אפשר לטבול בה כשהים רגוע ושפל, אבל בזהירות רבה: כשיש גלים גבוהים זה מסוכן ואסור. תמיד תשאלו את המקומיים מה מצב הים באותו יום.
- ברוקן ביץ׳ (Broken Beach), ממש ליד, מפרץ עגול מוקף מצוקים עם קשת סלע טבעית שדרכה נכנס הים. הליכה קצרה מסביב לשפה נותנת נופים מדהימים. אין כאן שחייה, אבל לפעמים רואים מנטה שוחה במפרץ למטה.

הצד המזרחי: דיימונד ביץ׳ וחופי החלום
הצד המזרחי התפרסם בשנים האחרונות, והוא לדעתי היפה ביותר באי. כאן נמצאת שורת המצוקים של דיימונד ביץ׳ (Diamond Beach) ושכנו אטו ביץ׳ (Atuh Beach). עמודי סלע מחודדים שעולים מתוך מים ירוקים בוהקים, חול לבן ופודרתי, ומדרגות מגולפות בצוק שיורדות אל החוף. אל דיימונד ביץ׳ הירידה נוחה יחסית היום (יש מדרגות מסודרות), והנוף מלמעלה לבדו שווה את הנסיעה.
שימו לב: גם בחופים היפים האלה הים לעיתים סוער עם זרם חזק, אז בדקו את התנאים לפני שנכנסים. בימים רגועים זו שחייה גן עדן ממש, ובימים סוערים מסתפקים בלשבת על החול עם הרגליים במים הרדודים.
קריסטל ביי ושנירקול עם מנטות
קריסטל ביי (Crystal Bay) הוא חוף השחייה הקלאסי של נוסה פנידה, מפרץ מוגן עם מים צלולים, חול בהיר ועצים שנותנים צל. זה המקום לסיים בו יום, להירגע, ולשחות במים שקטים. בשפל המים שם צלולים כמו בריכה, ומכאן יוצאים גם סיורי שנירקול וצלילה. עלות כניסה לחוף בערך 10 אלף עד 25 אלף רופיה.
ואם יש דבר אחד שאסור לפספס, זה השנירקול עם המנטות. באתרים Manta Point ו-Manta Bay שוחות מנטות ענק, כמה מטרים מקצה לקצה, שמסננות פלנקטון ונותנות לכם לרחף לידן. יוצאים בסירה בבוקר מוקדם, כשהים רגוע, ולובשים מסכה וסנפירים. סיור שנירקול שמשלב כמה אתרים (מנטות, גן אלמוגים, חוף) עולה בערך בין 150 אלף ל-350 אלף רופיה (כ-35 עד 82 שקל). הזרם שם יכול להיות חזק, אז זה לא מתאים לכל אחד, אבל אם אתם בנוח במים זו חוויה ששווה את כל הנסיעה.

יום אחד מול לינה: מה עדיף
זו ההחלטה הגדולה. טיול יום מסאנור אפשרי לגמרי, ורבים עושים אותו, אבל הוא מתיש: סירה הלוך ושוב, כבישים איטיים, ובדרך כלל מספיקים רק צד אחד של האי. אם הזמן שלכם בבאלי קצר, זה עדיין שווה, ובלבד שתבחרו מראש או את הצד המערבי (קלינגקינג) או את המזרחי (דיימונד) ולא תנסו לדחוס הכל.
לינה לילה או שניים היא מה שאני ממליצה אם יש לכם זמן. אחרי שסירות היום עוזבות בערך ב-4 אחר הצהריים, האי נרגע לחלוטין. אפשר לראות שקיעה מעל המצוקים, לישון בבונגלו עם נוף לים, ולקום מוקדם לחוף ריק לגמרי. אחרי נוסה פנידה הרבה אנשים קופצים גם לסאנור השכנה לכמה לילות רגועים, או חוזרים לדרום באלי לגלוש בחופים, אז כדאי לתכנן את הרצף מראש.
טיפים אחרונים לפני שיוצאים
- מים, מים, מים. החום באי כבד, רוב האתרים בשמש, וחלקם כוללים טיפוסים. קחו בקבוק גדול וכובע.
- כסף מזומן. בנוסה פנידה יש מעט כספומטים והם לא תמיד עובדים. הוציאו מזומן בבאלי לפני שאתם עולים על הסירה, בשביל כניסות, אוכל והנהג.
- נעלי הליכה. הכפכפים טובים לחוף, אבל לירידות התלולות אל קלינגקינג ולמדרגות הסלע עדיף נעליים סגורות עם אחיזה.
- קמו מוקדם. זה החוט המקשר של כל היום הזה. ככל שתקדימו, כך תקבלו את האתרים בשקט ואת האור הרך.
- בדקו את הים. לפני כל כניסה למים, בבריכות הטבעיות ובחופים, שאלו את המקומיים על הזרם והגלים. הים כאן יפהפה אבל לא תמיד עדין.
נוסה פנידה היא תזכורת לכך שבאלי היא לא רק חופים ובתי קפה, אלא גם טבע פראי שמשאיר אותך פעור פה. אז כשתבנו את הטיול שלכם, תקדישו לאי יום אחד מהיר או תישנו בו לילה כדי לתפוס אותו רגוע?